Sofrim Chapter 2

פרק ב

הלכה א מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין. אם עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו

הלכה ב מניחין בין שיטה לשיטה כמלא שיטה, ובין תיבה לתיבה כמלא אות, ובין אות לאות כמלא שיער, ובין דף לדף כמלא גודל, עשה סוף הדף לתחילתו פסל. עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו

הלכה ג מניחין בין לדף לדף. שם בן ארבע אותיות, לא יכתוב שתים בסוף הדף, ושתים בין דף לדף, אבל לא משם קטן, ואם היה שם קטן בפני עצמו של שלש אותיות אסור

הלכה ד מניחין בין דף לדף, בתורה שתי אצבעות ריוח, ובנביאים ובחומשים ריוח גודל אחד. מניחין מלמטן בתורה ריוח טפח, ומלמעלן שלשה חלקים בטפח, ובנביאים ובחומשין שלש אצבעות מלמטן, ושתים מלמעלן; כאן וכאן אם רצה להוסיף יוסיף, ובלבד שלא יהא הרוחות מרובין מן הכתב. מניחין בין ספר לספר, בתורה ריוח ארבע שיטין, ובנביא של שנים עשר שלש שיטין

הלכה ה גמר כל הספרים, ושייר בו דף אחד, עושה אותו יריעה אחת קטנה, ואינו נמנע. מניחין בסוף הדף כדי הקיפו, ואינו צריך לעשות כן בתחילתו, ולתורה מיכאן ומיכאן; לפיכך גוללין את הספר לתחילתו, ואת התורה לאמצעיתה. ואין פוחתין את התורה ביריעה מארכה של תורה, ששה טפחים

הלכה ו ואין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין, ולא מוסיפין על שמנה. אבל בשיטין נתנו טעם, כמסעות ארבעים ושנים, וכרבבות של ישראל ששים, וכזקנים של ישראל שבעים ושנים, וכתוכחות של משנה תורה תשעים ושמנה, הכל לפי הכתב. כמסעות, שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם; כרבבות ישראל, שנאמר כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל, מה ישראל בששים ריבוא אף שיטיה של תורה בששים; וכזקנים שבעים ושנים, שנאמר אספה לי שבעים איש, וישארו שני אנשים במחנה, והמה בכתובים, שבעים ושנים; וכתוכחות תשעים ושמנה, שנאמר אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת. ובקלפים לא נתנו שיעור, אלא כל מה שהוא רוצה, מוסיף, ובלבד שלא יפחות משלשה דפין

הלכה ז יריעה שבלת, לא יטול שנים ויחזיר שנים, אלא נוטל שלשה ומחזיר שלשה, ומה שהוא מחזיר, כמדת כתב הראשון

הלכה ח שיעור הדף כדי שיהא רואהו, ובקטן לא יפחות מטפח, ר' יוסי בר' יהודה אומר לא יפחות משלש אצבעות

הלכה ט ולא יעשה חצי ארכו יתר על רחבו, ולא רחבו יתר על ארכו, אבל ממצעו הוא, ועושה אותו מן המובחר

הלכה י לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים, אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים, אף על פי שאינו מן המובחר

הלכה יא אין דובקין בדבק, ולא כותבין על גבי המטלית, ולא תופרין במקום הכתב, אמר ר' שמעון בן אלעזר משום ר' מאיר שדובקין בדבק, וכותבין על גבי המטלית, אבל אין תופרין במקום הכתב מבפנים, ותופרין במקום הכתב מבחוץ. צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן, כדי שלא יקרע, ומאחר ליה על מחייה, מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, הלכה למשה מסיני. ספר שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ. כל האותיות הכפולים באלפא ביתא, כותב את הראשונים בתחילת התיבה, ובאמצע התיבה, ואת האחרונים בסוף, ואם שינה פסול