Parshas Tzav - Shlishi
(יא) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהֹוָֽה׃ (יב) אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶ֒נּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן׃ (יג) עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קׇרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃ (יד) וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכׇּל־קׇרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיהֹוָ֑ה לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ (טו) וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קׇרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ (טז) וְאִם־נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קׇרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃ (יז) וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ (יח) וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵ֠ל מִבְּשַׂר־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃ (יט) וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ (כ) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ (כא) וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־תִגַּ֣ע בְּכׇל־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכׇל־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ {פ}
(יא) וְדָא אוֹרַיְתָא דְּנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּי יְקָרֵב קֳדָם יְיָ: (יב) אִם עַל תּוֹדְתָא יְקָרְבִנֵּיהּ וִיקָרֵב עַל נִכְסַת תּוֹדְתָא גְּרִיצָן פַּטִּירָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשָׁח וְסֻלְתָּא רְבִיכָא גְּרִיצָן דְּפִילָן בִּמְשָׁח: (יג) עַל גְּרִיצָן דִּלְחֵם חֲמִיעַ יְקָרֵב קֻרְבָּנֵיהּ עַל נִכְסַת תּוֹדַת קוּדְשׁוֹהִי: (יד) וִיקָרֵב מִנֵּיהּ חַד מִכָּל קוּרְבַּן אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְכַהֲנָא דִּיזְרַק יָת דַּם נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּילֵיהּ יְהֵי: (טו) וּבְסַר נִכְסַת תּוֹדַת קוּדְשׁוֹהִי בְּיוֹם קֻרְבָּנֵיהּ יִתְאֲכֵל לָא יַצְנַע מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא: (טז) וְאִם נִדְרָא אוֹ נְדַבְתָּא נִכְסַת קֻרְבְּנֵיהּ בְּיוֹמָא דִּי יְקָרֵב יָת נִכְסְתֵיהּ יִתְאֲכֵל וּבְיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וּדְאִשְׁתָּאַר מִנֵּיהּ יִתְאֲכֵל: (יז) וּדְאִשְׁתָּאַר מִבְּסַר נִכְסְתָא בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּנוּרָא יִתּוֹקָד: (יח) וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכֵל מִבְּסַר נִכְסַת קוּדְשׁוֹהִי בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה לָא יְהֵא לְרַעֲוָא דִּמְקָרֵב יָתֵיהּ לָא יִתְחֲשֵׁב לֵיהּ מְרָחָק יְהֵא וֶאֱנַשׁ דְּתֵיכוּל מִנֵּיהּ חוֹבֵיהּ יְקַבֵּל: (יט) וּבְסַר קוּדְשָׁא דִּי יִקְרַב בְּכָל מְסָאָב לָא יִתְאֲכֵל בְּנוּרָא יִתּוֹקָד וּבְסַר קוּדְשָׁא כָּל דִּי דְכֵי לְקוּדְשָׁא יֵיכוּל בְּסַר קוּדְשָׁא: (כ) וֶאֱנַשׁ דִּי תֵיכוּל בִּסְרָא מִנִּכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּי קֳדָם יְיָ וְסוֹבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא הַהִיא מֵעַמַּהּ: (כא) וֶאֱנַשׁ אֲרֵי תִקְרַב בְּכָל מְסָאָב בְּסוֹאֲבַת אֱנָשָׁא אוֹ בִּבְעִירָא מְסָאֲבָא אוֹ בְּכָל שִׁקְצָא מְסָאָב וְיֵיכוּל מִבְּסַר נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא דִּי קֳדָם יְיָ וִישְׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא הַהִיא מֵעַמַּהּ:
11. And this is the law of the holiness sacrifice one offers before Hashem: 12. If he offers it for gratitude, he shall offer with the gratitude sacrifice unleavened bread mixed with oil, unleavened wafers spread with oil, and loaves of scalded fine flour mixed with oil. 13. With loves of leavened bread he shall offer his offering, with his gratitude holiness sacrifice. 14. He shall offer from it one of each (as) a gift before Hashem; it will belong to the priest who throws the blood of the holiness offering. 15. And the flesh of his gratitude holiness sacrifice must be eaten on the day it is offered; do not store[1] from it until morning. 16. If his sacrifice that he offers is a vow or a gift, it must be eaten on the day he offers his sacrifice and on the next day; what remains of it may be eaten. 17. What remains of the flesh of the sacrifice on the third day must be burned in fire. 18. If any of the flesh of his holiness sacrifice is eaten on the third day, it will not be accepted; it will not be counted for the one who offered it. It will be rejected[2] and the person who eats from it will incur his sin.[3] 19. Sanctified flesh that touches any unclean thing may not be eaten; it must be burned in fire. And the sanctified flesh, all who are clean for holiness may eat sanctified flesh. 20. And the person[4] who eats flesh from holiness sacrifices that are before Hashem with his impurity upon him, that person will be eradicated[5] from his people. 21. A person who touches any unclean thing – human impurity or an unclean animal or any unclean detestable creature – and he eats from the flesh of Hashem’s holiness sacrifices, that person will be eradicated from his people.
(כב) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כׇּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ (כד) וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכׇל־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃ (כה) כִּ֚י כׇּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ (כו) וְכׇל־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃ (כז) כׇּל־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל כׇּל־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ {פ}
(כב) וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: (כג) מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר כָּל תְּרַב תּוֹר וְאִמָּר וְעִזָּא לָא תֵיכְלוּן: (כד) וּתְרַב נְבִילָא וּתְרַב תְּבִירָא יִתְעֲבֵד לְכָל עִבִדְתָּא וּמֵיכַל לָא תֵיכְלֻנֵּיהּ: (כה) אֲרֵי כָּל דְּיֵכוּל תַּרְבָּא מִן בְּעִירָא דִּי יְקָרְבוּן מִנַּהּ קֻרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וְיִשְׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא דִי תֵיכוּל מֵעַמַּהּ: (כו) וְכָל דְּמָא לָא תֵיכְלוּן בְּכָל מוֹתְבָנֵיכוֹן דְּעוֹפָא וְדִבְעִירָא: (כז) כָּל אֱנָשָׁא דִי תֵיכוּל כָּל דְּמָא וְיִשְׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא הַהִיא מֵעַמַּהּ:
22. Hashem spoke with Moshe, saying: 23. Speak with the children of Israel, saying: All fat[6] of an ox or a sheep or a goat you shall not eat. 24. Fat of animals that died and fat of animals that were torn may be used for any purpose; (as for) eating, you shall not eat it, 25. because all who eat fat from the animal of which they offer[7] an offering before Hashem, the person who eats (it) will be eradicated from his people. 26. And all blood you shall not eat in all your habitations, of bird and of animal. 27. Any person who eats any blood, that person will be eradicated from his people.
(כח) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כט) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהֹוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃ (ל) יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ (לא) וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ (לב) וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃ (לג) הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃ (לד) כִּי֩ אֶת־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (לה) זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑ה בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַיהֹוָֽה׃ (לו) אֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מׇשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ (לז) זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ (לח) אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קׇרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהֹוָ֖ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ {פ}
(כח) וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: (כט) מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר דִּמְקָרֵב יָת נִכְסַת קוּדְשׁוֹהִי קֳדָם יְיָ יַיְתִי יָת קֻרְבָּנֵיהּ לָקֳדָם יְיָ מִנִּכְסַת קוּדְשׁוֹהִי: (ל) יְדוֹהִי תַיְתוּן יָת קֻרְבָּנַיָּא דַיְיָ יָת תַּרְבָּא עַל חֶדְיָא יַיְתִנֵּיהּ יָת חֶדְיָא לַאֲרָמָא יָתֵיהּ אֲרוּמָא קֳדָם יְיָ: (לא) וְיַסֵּק כַּהֲנָא יָת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָא וִיהֵי חֶדְיָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי: (לב) וְיָת שׁוֹקָא דְיַמִּינָא תִּתְּנוּן אַפְרָשׁוּתָא לְכַהֲנָא מִנִּכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן: (לג) דִּמְקָרֵב יָת דַּם נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא וְיָת תַּרְבָּא מִבְּנֵי אַהֲרֹן דִּילֵיהּ תְּהֵי שׁוֹקָא דְיַמִּינָא לָחֳלָק: (לד) אֲרֵי יָת חֶדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְיָת שׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא נְסֵבִית מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנִּכְסַת קוּדְשֵׁיהוֹן וִיהָבִית יָתְהוֹן לְאַהֲרֹן כַּהֲנָא וְלִבְנוֹהִי לִקְיָם עָלָם מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (לה) דָּא רְבוּת אַהֲרֹן וּרְבוּת בְּנוֹהִי מִקֻּרְבָּנַיָּא דַּיְיָ בְּיוֹמָא דִּיְקָרְבוּן יָתְהוֹן לְשַׁמָּשָׁא קֳדָם יְיָ: (לו) דִּי פַּקִּיד יְיָ לְמִתַּן לְהוֹן בְּיוֹמָא דְּרַבִּי יָתְהוֹן מִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְיָם עָלָם לְדָרֵיהוֹן: (לז) דָּא אוֹרַיְתָא לַעֲלָתָא לְמִנְחָתָא וּלְחַטָּאתָא וְלַאֲשָׁמָא וּלְקֻרְבָּנַיָּא וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא: (לח) דִּי פַקִּיד יְיָ יָת משֶׁה בְּטוּרָא דְסִינָי בְּיוֹמָא דִפַקְּדֵיהּ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנְהוֹן קֳדָם יְיָ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
28. Hashem spoke with Moshe, saying: 29. Speak with the children of Israel, saying: The one who offers a holiness sacrifice before Hashem shall bring his offering to before Hashem from his holiness sacrifice; 30. his hands shall bring Hashem’s offerings. He shall bring the fat on the chest, the chest to raise it;[8] it shall be a raising before Hashem. 31. The priest shall smoke the fat on the altar and the chest will be for Aharon and his sons. 32. And the right thigh you shall give (as) a gift to the priest from your holiness sacrifices. 33. The one from among Aharon’s descendants who offers the blood of the holiness offering and the fat, to him will belong the right thigh as a portion. 34. Because the breast of the raising and the thigh of the separation I have taken from the children of Israel, from their holiness sacrifices, and I have given them to Aharon the priest and to his sons as an eternal statute from the children of Israel. 35. This is the elevation[9] (offering) of Aharon and the elevation (offering) of his sons from Hashem’s offerings, on the day they offer them to minister before Hashem, 36. that Hashem commanded to give them on the day He elevated them from the children of Israel, an eternal statute for their generations. 37. This is the law of the burnt offering, of the flour offering, of the sin offering, of the guilt offering, of the offerings[10] and of the holiness sacrifice 38. that Hashem commanded Moshe on Mount Sinai on the day He commanded the children of Israel to offer their offerings before Hashem, in the Sinai wilderness.
[1] As opposed to the more passive “leave over.”
[2] Rather than “detestable.”
[3] As opposed to “bear his sin.”
[4] Rather than “soul.”
[5] Ather than “cut off.”
[6] All references to fat in this parsha refer specifically to cheilev, i.e., forbidden fats.
[7] Onkelos changes this phrase from singular to plural.
[8] Rather than “to wave it.”
[9] As opposed to “anointment.”
[10] The Hebrew miluim is generally translated as “the ordination offering.”
Volume 1: Bereishis and Shemos on Amazon and from Kodesh Press!
Volume 2: Vayikra, Bamidbar and Devarim on Amazon and Kodesh Press!
Two-volume set on Kodesh Press!