Resources for Nedarim 11

1.     The משנה says that if someone says לחולין שאוכל לך it is a valid נדר. The גמרא says this is not like ר׳ מאיר who says we do not say מכלל לאו אתה שומע הן as we see from the fact that he requires תנאי כפול. There is an often quoted קובץ שיעורים in בבא בתרא אות תל"ז where רב אלחנן ז”ל asked a very basic question: what does משפּטי התנאים have to do with whether ר׳ מאיר holds we say מכלל לאו אתה שומע הן? Maybe he holds we do say מכלל לאו אתה שומע הן but still requires a תנאי כפול because it is a גזרת הכתוב that we learn from בני גד ובני ראובן? He writes that he asked this to רב חיים מבריסק זצ"ל who answered him that the גמרא understands that what is underlying the מחלוקת ר׳ מאיר ורבי יהודה is whether מכלל לאו אתה שומע הןis considered to be a דיבור. While your כוונה is obvious, perhaps it still doesn’t count as an explicit דיבור and we know תנאי needs דיבור as we see from בני גד ובני ראובן and we know נדרים requires explicit דיבור as well as it says לבטא בשפתים. It should come out from this that if you have something that doesn’t require a דין דיבור then everyone would agree מכלל לאו אתה שומע הן. רב אלחנן ז”ל asks on this from the גמרא in גיטין דף נ"ו that discusses divorcing a wife because she is a איילנית where ר׳ מאיר requires you to make a תנאי כפול that you are divorcing her because she is an איילנית. In that case, משפּטי תנאים are not needed (because it is a תנאי לשעבר) nor is there a requirement of “לבטא בשפתים”, yet the גמרא says that ר׳ מאיר would require a תנאי כפול. רב אלחנן ז"ל therefore argues with רב חיים ז"ל and says it must be there are two reasons that ר׳ מאיר requires a תנאי כפול: one is because it must be similar to בני גד ובני ראובן and one is because we don’t say מכלל לאו אתה שומע הן. Consequently, one could pasken like ר"מ for one ענין and ר"י for the other. He suggests that this seems to be the רמב"ם ’s שיטה who paskens you need a תנאי כפול yet in הלכות נדרים פּרק א׳ הל׳ י"ח he paskens like ר"י that we do say מכלל לאו אתה שומע הן. (See next note which is not like this פּשט in the רמב"ם ).

2.    The גמרא says on עמוף ב that is someone says לחולין שאוכל לך the נדר is valid. The ר"ן there asks that this sounds like we say מכלל לאו אתה שומע הן, yet the גמרא says that this ברייתא is like ר"מ. The ר"ן therefore says that either this line must be erased or he quotes the ראב"ד as saying the גירסא is לחלין which means חלות תודה which is הקדש. However, the רא"ש has the גירסא of לא חולין שאוכל לך. The רא"ש explains that even ר"מ agrees that this is not considered מכלל לאו אתה שומע הן. The reason is because saying לא חולין is simply another way of saying הקדש. Imagine if he had said “לא הקדש”. Is it an inference that you mean its חולין? That’s what the words mean! Similarly, לא חולין means הקדש. However, our משנה that says לחולין is not as clear לא חולין and there we would say it is an issue of אין אומרים מכלל לאו אתה שומע הן. This also seems to be the שיטה of theרמב"ם who paskens in הלכות נדרים פּרק א׳ הל׳ כ that we do say מכלל לאו את שומע הן yet in הל׳ י"ח he says מה שאכל לך לא יהא חולין is אסור. According to the רא"ש this is no סתירה at all as was explained. The ראב"ד there says it is a סתירה in the רמב"ם . This is consistent with his גירסא in the גמרא which changed לחולין לא אוכל לך to לחלין (of a תודה) which is not like the רא"ש’s גירסא of לא חולין.

New Daf Hashavua newsletter - Shavua Matters

Rabbi Yechiel Grunhaus - Points to Ponder

Daf HaShavua Choveres - compiled by Rabbi Pinchas Englander

Rabbi Ari Keilson - Maarei Mekomos